זו השאלה הנפוצה ביותר שמטופלים שןאלים אותי ואני עונה בציטוט של ד"ר קייט ריאום-בלו: "זאת לא השאלה הנכונה שכדאי לשאול". מה כן כדאי לשאול? התשובה בהמשךב-9 ביולי 2019 התפרסמה ב-ynet כתבה על מחקר ענק שלכאורה גילה שנטילת תוספים של ויטמין D וסידן בו-זמנית מגבירה את הסיכון לשבץ מוחי.מאותו רגע, הרבה מאוד אנשים (ובעיקר נשים לאחר גיל המעבר) היו בחוסר שקט, כי נטילת ויטמין D וסידן מהווה חלק מהותי בטיפול נגד אוסטאופורוזיס.מה עליהם לעשות? להפסיק? להמשיך? מה מסוכן יותר? אוסטאופורוזיס או שבץ מוחי? מה עם מחלות לב?אם גם אתם שאלתם את עצמכם את השאלות האלה, הגעתם למקום הנכון. אני כאן כדי לעשות לכם סדר בנושא.קצת על המחקר שצוין בכתבה ב-ynetלמעשה, לא בדיוק מדובר כאן לא במחקר אלא בסקירה של מחקרים קודמים רבים. החוקרים חיפשו קורלציות בין נטילה של תוספים שונים ותזונות שונות לבין תמותה כללית והימצאות של מחלות לב.אחת המסקנות של החוקרים לאור הממצאים הייתה שנטילה של תוספי סידן יחד עם ויטמין D מגבירה את הסיכון לשבץ מוחי.את האבסטרקט למחקר תוכלו לראות כאן.הבעיות שיש במחקרים מסוג זהסקירות מסוג זה משתמשות במחקרים שונים שנערכו בנסיבות שונות ובדרך כלל עם מטרות שונות. לרוב, יש שינויים גדולים מאוד בין המחקרים, אפילו אם נבדקה אותה שאלה.לדוגמה, ייתכן שמחקר אחד השתמש בתוסף של סידן מסוג סידן קרבונאט בעוד שמחקר אחר השתמש בתוסף מסוג סידן ציטרט. ייתכן שמחקר אחד השתמש במינון יומי של 600 מ"ג בעוד שמחקר אחר השתמש במינון של 1,200 מ"ג או ב-200 מ"ג. מחקר אחד לקח אולי בחשבון האם האנשים גם מעשנים, מחקר אחר התעלם מנתון זה. כלומר, השוני בין מסגרות המחקרים מקשה מאוד על השוואת התוצאות. ככל שכמות האנשים הנבדקים גדולה יותר יש סיכוי טוב יותר להגיע למסקנה נכונה, אבל בגדול, מחקרים מסוג זה מעלים השערות שיש לבדוק ע"י מחקרים עתידיים.ממצאי הסקירהלמרות הבעייתיות של סקירות מסוג זה, התוצאות שנטילה משולבת של סידן וויטמין D מגבירה את הסיכון למחלות לב ושבץ הן לא חדשות. למעשה, כבר מעל חמש שנים עובדה זו ידועה למטפלים רבים מתחום הרפואה הפונקציונלית. גם הסיבה לכך והפתרון לבעיה ידועים מאז: חוסר בוויטמין K2.כלומר, ויטמין D וסידן צריכים עוד שותף בשם ויטמין K2 כדי לפעול כמו שצריך.מכאן, הציטוט שהזכרתי בראש הכתבה ("זאת לא השאלה הנכונה שכדאי לשאול") שנאמר ע"י ד"ר קייט ריאום-בלו, כותבת הספר "Vitamin K2 And The Calcium Paradox" וחוקרת ויטמין K.מהו פרדוקס הסידן ע"פ קייט ריאום-בלו?בקצרה: הפרדוקס מתייחס לעובדה המשונה שבאוכלוסיית מדינות המערב סידן חסר בעצמות (איפה שהוא אמור להיות), אך מצטבר ברקמות אחרות בגוף, כמו דפנות כלי הדם (ששם הוא מוריד את גמישות הדפונת וגורם להצטברויות סידן שגורמות עם הזמן למחלות לב ו/או לשבצים – הסבר מפורט יותר בהמשך). במדינות המערב, מחלות לב מהוות את הגורם העיקרי לתמותה, ואוסטאופורוזיס הוא גורם משמעותי למגבלות בקרב הקשישים. לפי ד"ר ריאום-בלו, כ-30% מהקשישים ששברו את האגן ימותו תוך שנה מסיבוכים.סידן, ויטמין D וויטמין K2: תפקידים ושיתוף הפעולה ביניהםסידן הוא מינרל שהגוף צריך בכמויות גדולות כדי לשמור על עצמות ושיניים חזקות. בנוסף לכך, סידן משחק תפקיד חשוב בכיווץ שרירים, קרישת דם, דחף עצבי ואיזון החומציות בדם.אוסטאופורוזיס הוא שמה של המחלה בה צפיפות העצם יורדת ושברירות העצם עולה, עקב חוסר סידן בעצמות. מסיבה זו, לאנשים הסובלים מאוסטאופורוזיס, ההמלצה הרפואית המקובלת היום היא ליטול תוספי סידן.ויטמין D נכנס לתמונה כי הוא עוזר לסידן הנמצא בתזונה (או בתוסף) להיספג ביעילות רבה יותר. מעבר לכך, לוויטמין D ולסידן יש הרבה תפקידים דומים ומשולבים. כך, לדוגמה, גורם חוסר של ויטמין D לייצור מוגבר של הורמון בשם PTH אשר מעודד פירוק עצם ויציאת הסידן משם.בנוסף לכך, ויטמין D גורם לייצור מוגבר של החלבון אוסטאוקלצין (osteocalcin) אשר קושר סידן ובונה עצם.מסיבה זו, גם נטילת ויטמין D מומלצת לחולי אוסטאופורוזיס.אז איפה המלכוד?בנוסף לאוסטאוקלצין, ויטמין D גם מגביר את הייצור של חלבון MGP שמשחק תפקיד חשוב במניעת הצטברות סידן בדפנות כלי הדם. במילים אחרות, MGP חשוב כדי למנוע טרשת עורקים שמהווה את הגורם העיקרי למחלות לב ולשבצים.אולם, אוסטאוקלצין ו-MGP דורשים נוכחות של ויטמין K2 כדי להיות פעילים ויעילים.לכן, סידן וויטמין D בלי ויטמין K2 מגבירים את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי.כדי לסכם את הפסקה הקודמת: כאשר יש בגוף רמות גבוהות של ויטמין D, סידן נספג טוב יותר והגוף מגביר את הייצור של החלבון אוסטאוקלצין שתפקידו להכניס את הסידן לעצמות והחלבון MGP שתפקידו למנוע הצטברות של סידן בדפנות כלי הדם.אולם, כשאין במקביל גם רמות מספיק גבוהות של ויטמין K2 החלבונים האלה לא מתפקדים. זה קצת כמו שקנו לך פרארי ליומולדת אבל לא נתנו לך את המפתח… במקום שחלבונים אלה יובילו את הסידן לעצמות (וגם לשיניים), הוא מסתובב בזרם הדם ונוטה להצטבר אל תוך פלאקים בדפנות כלי הדם.פלאקים אלה מורידים את גמישות הדפנות ומעבים אותם (=טרשת עורקים). כלומר, עם הזמן הם יכולים לגרום לחסימה חלקית או מלאה של כלי דם, במיוחד כלי דם כליליים וכלי דם במוח. כאשר כלי דם אלה נסתמים לחלוטין ואספקת הדם נפסקת נוצר התקף לב (כלי דם כליליים) או שבץ מוחי (כלי דם במוח).הפתרוןלפי הידע המדעי הנוכחי, נראה שהתשובה לסוגייה "האם לקחת סידן וויטמין D כדי למנוע אוסטאופורוזיס ולהגביר את הסיכון למחלות לב או לא", היא לקחת אותם יחד עם כמות מספקת של ויטמין K2.בנוסף, גם רמות מספיקות של מגנזיום ונחושת חשובות. בכלל כדאי לדאוג לסטטוס מספק של כל הוויטמינים ומינרלים (לדוגמה, בעזרת בדיקות דם פונקציונליות).כמות צריכה, מקורות תזונתיים ותוספים מומלציםעל השאלה בנוגע לכמות הצריכה מכל אחד מהם, דווקא לא כל כך קל לענות. צריך להבדיל בין המלצות ה-RDA שמציינות את האספקה היומית המינימלית כדי למנוע מחלות. ליתר דיוק, הוערך שאספקה כזאת תתרום לחוסר רציני רק בקרב 2.5% מהאוכלוסיה.לעומת זאת, קיימים ערכי UL שמציינים את הכמות הבטוחה הגבוהה ביותר לפי המידע הנוכחי. כלומר, ערכי ה-UL עשויים להשתנות לאורך השנים.להבדיל מערכים אלה יש את הערכים המאפשרים תפקוד אופטימלי לבני אדם. ערכים אלה יכולים להשתנות מאדם לאדם. ברפואה הפונקציונלית אפילו מכירים בכך שחלק מהאנשים צריכים כמויות גדולות בהרבה מערכי ה-UL (שמצייגים כביכול את הכמות המקסימלית) כדי להגיע לתפקוד אופטימלי.איפה שאפשר אנסה לציין את כולם.לגבי המלצה על תוספים, חשוב לי לציין שאת התוצאות הטובות ביותר מתקבלות כאשר מתאימים את התוספים לכל אחד ואחת באופן אישי. אנחנו שונים לחלוטין ולא כל "דבר טוב" גם באמת עושה טוב לכל אחד. בקליניקה שלי אני משתמשת בקינסיולוגיה יישומית כדי להתאים למטופליי את התוספים היעילים ביותר עבורם.הערה חשובה: מי שנוטל תרופות צריך לוודא מול רופא או מטפל מוסמך האם מותר לו ליטול את התוספים במקביל.סידןה-RDA לסידן נע בין 1,000 ל-1,200 מ"ג ביום, ה-UL בין 2,500 ו-3,000 מ"ג. לפי דעתי כדאי להגיע לצריכה יומית של כ-1,500 עד 2,000 מ"ג.תמיד עדיף לקבל אספקה מספקת מפירות וירקות, אך חשוב לציין שצריך לצרוך כמות מאוד גדולה של פירות וירקות כדי לקבל כמויות מספיקות של כל הוויטמינים והמינרלים.ניתן למצוא סידן בשפע במזונות הבאים: שומשום, עלי פטרוזיליה, קייל, עירית, ברוקולי, מנגולד, תרד, חמניות, שקדים, אגוזי לוז, קרישה, תאנים, שיבולת שועל מלא וסויה.תוספים שלא מומלצים הם תוספים הכוללים את הסידן בצורה של סידן קרבונאט. תוספים בצורה של סידן ציטרט, סידן אספרטאט או סידן MCH הם אופציות טובות יותר.תוהים למה מוצרי חלב לא מופיעים במזונות העשירים בסידן?מוצרי חלב באמת גם הם עשירים בסידן, אך תופעת האוסטאופורוזיס מופיעה בעיקר במדינות בהן האוכלוסייה צורכת מוצרי חלב. במדינות בהן אין צריכה גבוהה של מוצרי חלב קיימת שכיחות נמוכה יותר של אוסטאופורוזיס. זאת יחד עם העובדה שחלק גדול מהאוכלוסיה בארץ לא יכול לעכל מוצרי חלב עקב חוסר בחלבון לקטז (lactase). לכן, אני לא ממליצה על צריכה גבוהה של מוצרי חלב באופן עקרוני ובמיוחד לא לחולי אוסטאופורוזיס.ויטמין Dה-RDA לוויטמין D נע בין 400 ל-800 IU (יחידות בינלאומיות) ביום, ה-UL למבוגרים נמצא ב-4,000 IU. אולם, מחקרים רבים מצביעים על כך שייתכן שחלק גדול מהאוכלוסיה דורש כמות גבוהה יותר של ויטמין D כדי להגיע לרמות דם מספקות.לפי דעתי כדאי לצרוך מדי יום בין 4,000 ל-6,000 IU ולבדוק רמות ויטמין D כפעמיים בשנה. במידה והערכים גבוהים מדי יש להוריד את המינון, במידה והערכים עדיין לא אופטימליים יש להעלות את המינון.רמות אופטימליות של ויטמין D נעות בין 100-120 nmol/L (שווה ל-40 עד 60 ng/ml). שימו לב: הנורמה של קופות החולים מתחילה בערכים נמוכים יותר, אך רוב האנשים נמצאים בחוסר בינוני עד חמור כאשר הם בערכים נמוכים יותר מאשר אלה שציינתי.ויטמין D נוצר בתוך הגוף מכולסטרול כאשר הגוף נחשף לשמש. אולם, גם במדינות עם הרבה שמש כמו בישראל, חלק מאוד גדול של האוכלוסיה נמצא בחוסר מוחלט (מתחת לנורמה המוגדרת) או בחוסר בינוני (מתחת לרמות שציינתי לעיל). הסיבה לכך היא לא גמרי ברורה.ויטמין D נוצר רק כאשר השמש גבוהה בשמיים (בשעות הצהריים), כאשר אין קרם הגנה על העור וכשיש לגוף מספיק כולסטרול ושומן. בנוסף לכך, הוויטמין נוצר למעשה על העור וצריך להיספג במשך כמה שעות טובות. השערה אחת למחסור הגדול בוויטמין D היא שאנחנו מתקלחים לעתים קרובות מדי וכל פעם שותפים את הוויטמין D מהעור לפני שהוא נספג (במיוחד כאשר משתמשים בסבוני רחצה).לכן, רוב האנשים צריכים ליטול תוסף ויטמין D כדי להגיע לרמות דם טובות.עקב העובדה שמדובר בוויטמין מסיס שומן עדיף ליטול תוספים נוזליים (או ליתר דיוק, תוספים הכוללים את הוויטמין D בפאזה השומנית, או כשמן ממש או בתוך כמוסות ג'ל).צורת הוויטמין בתוסף צריכה להיות D3 (קלצידיול). ויטמין K2קודם כל, חשוב לציין שוויטמין K מגיע בשתי צורות שונות שעד היום לא כל כך הקפידו להפריד ביניהם: K1 ו-K2.אולם, עקב העובדה שתפקידיהם שונים בתוך הגוף חשוב להבין את ההבדלים ביניהם.K1 נמצא בשפע בעלים ירוקים ומגיע לאחר הספיגה בעיקר לכבד ושם משתתף בקרישת דם. כמעט ולא קיים חוסר בוויטמין K1.K2 לעומת זאת נמצא בכמויות גבוהות במזונות מותססים (בעיקר נטו – natto), קצת בגבינות קשות וחוץ מזה גם נוצר ע"י חיידקים מסויימים במעיים. לפי מחקרים רבים של העשור האחרון קיים חוסר בינוני עד קשה בקרב רוב אוכלוסיית המערב.לא קיימים ערכי RDA או UL לוויטמין K1 או K2. דבר זה נובע חלקית מהעובדה שעד לא מזמן לא הבדילו בין הצורות וחלקית כי החקר סביב השפעת הוויטמין K2 על הבריאות רק התעורר בעשור האחרון.בהקשר של מניעת מחלות לב ואוסטאופורוזיס אני ממליצה לצרוך K2 אך ורק בצורה של MK-7. בגלל שוויטמין K ממיס שומן, יש העדפה לתוספים בפאזה השומנית, אך לא קיימים הרבה כאלה. ניתן גם ליטול MK-7 בטבליה, אך יש להקפיד לאכול מזון שומני יחד עם התוסף.המינונים בהם משתמשים כרגע במחקרים נעים בין 90-180 מק"ג ביום וזה גם הטווח שאני ממליצה. אפשר להגיע להכוונה טובה יותר ע"י בדיקות דם או בדיקות בעזרת הקינסיולוגיה היישומית. אהבתם? אתם מוזמנים לשתף 🙂 Share on facebook Share on whatsapp Share on linkedin Share on twitter Share on pinterest Share on telegram
