דרכי טיפול (טבעיים) ושיפור איכות החיים של ילדים\אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי באמצעות "איזון ביוכימי"

מאז התיאור הראשון של אוטיזם בשנת 1943 ע"י הפסיכיאטר לאו קאנר, אוטיזם (בגרסאותיו השונים) הפך לסוג של אפידמיה. בעוד שבשנות ה-50 רק 3 מתוך 10,000 ילדים הוגדרו כאוטיסטים, השכיחות היום עלתה לילד אחד מתוך 100 ילדים בארצות הברית. בארץ השיעור הוא אף ילד אחד מתוך 68 ילדים.

שנים ארוכות היה נהוג לחשוב שהעלייה בשכיחות האבחנה היא תוצאה מכך שהחל משנות ה-90 המודעות לתסמונת עלתה משמעותית בקרב הרופאים ודרכי האבחון השתפרו.

אולם, עובדה זו לא מסבירה את המשך העלייה החדה בשכיחות התסמונת מאז שנות ה-90.

אין ספק שלאוטיזם יש מרכיב גנטי ניכר. אם אחד האחים מתאומים זהים מאובחן על הרצף, קיים סיכוי של בין 60%-90% שגם התאום השני יאובחן בהמשך.

אצל תאומים לא זהים סיכוי זה יורד ל-10%.

עם זאת, מעצם העובדה שהסיכוי לתאומים הזהים קטן מ-100% יוצא חד משמעית שקיים בנוסף מרכיב סביבתי למחלה – מה שיכול גם להסביר את המשך העלייה בשכיחות התסמונת.

מה זה "מרכיב סביבתי"?

כיום אנחנו יודעים שמחלות רבות שבעבר נחשבו לגנטיות לגמרי לא בהכרח חייבות להתפרץ. רובן מתפרצות בעצם רק אחרי שהגוף עבר טראומה כלשהי: סטרס נפשי גבוה מאוד, פגיעה בתפקודה התקינה של מערכת העיכול (למשל מעי דליף), חשיפה גבוהה מדי לרעלנים (למשל למתכות כבדות), חוסר בוויטמינים, מינרלים וחומרים חיוניים נוספים (למשל עקב תזונה תעשייתית שעשירה בסוכר ומלח), ועוד.

כלומר, מדובר כאן בהשפעות שמגיעות מהסביבה ולא מתוך הגוף ברמת הגנים.

איך השפעות כאלה מסוגלות לגרום לתסמונות כמו אוטיזם, אשר נשארות לכל החיים לאחר התפרצותן?

הסבר אחד הוא שגורמים סביבתיים אלה משנים את האפיגנטיקה של הגוף: המערכת ששולטת בתוך כל תא ותא על אילו גנים מתבטאים ואילו לא. בכל תא בגוף יש את אותם הגנים, אך תאי הכבד מתפקדים אחרת ומבטאים גנים אחרים מאשר תאי המוח או תאי העור.

עד לפני עשור הדעה המקובלת בקרב המדענים הייתה שהגנים הם אלה ששולטים בכל אספקט של בריאות האדם. אולם, עם סיום פענוח הגנום האנושי התברר אט-אט שגישה זו לא מספקת הסבר להרבה מאוד תופעות. מסיבה זו "נולד" תחום מחקר האפיגנטיקה (epigenetics) שחוקר מה משפיע על ביטוי הגנים. תחום זה עדיין צעיר מאוד, אך כבר מספק הסברים אפשריים לתופעות שונות.

למרות שגם האפיגנטיקה של הגוף לרוב קבועה לאורך כל החיים, היא כן יכולה להשתנות בעקבות אירועים דרמטיים (למשל טראומה נפשית גדולה מאוד או צירוף של גורמים סביבתיים שונים).

לפי ויליאם וואלש, אחד החוקרים המפורסמים ביותר שביצע מעל 3 מיליון בדיקות דם לכ-30,000 מטופלים, רוב האוטיסטים (כ-98%) סובלים מאותו חוסר האיזון של המערכת האפיגנטית הנקרא תת-מתילציה.

בנוסף לכך, ניתן להשפיע על ביטוי הגנים בעזרת חומרים שונים, כולל ויטמינים, מינרלים וחומרים מזינים נוספים אשר מהווים חלק מהמערכת האפיגנטית או מסוגלים להשפיע עליה.

חוסרי איזון ביוכימיים אצל אוטיסטים

מאגר הבדיקות הרחב של ויליאם ואלש אפשר לו לזהות אילו חוסרי איזון ביוכימיים נוספים נפוצים בקרב האנשים המוגדרים על הרצף.

הביוכימיה של הגוף מתארת את כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא ותא בגוף.

תהליכים אלה תלויים בנוכחות של מינרלים, ויטמינים וחומרים מזינים חיוניים נוספים. כאשר יש חוסר או עודף של אחד או יותר מחומרים אלה, חלק מהתהליכים נתקעים או מואצים.

לדוגמה: במוח, נחושת מעורבת בהמרה של הנוירוטרנסמיטר דופמין (dopamine) לנוירוטרנסמיטר אחר בשם נוראפינפרין (norepinephrine). כשיש עודף בנחושת, יותר דופמין הופך לנוראפינפרין. כלומר, רמות הדופמין יורדות בעוד שרמות האפינפרין עולות. חוסר איזון זה מקושר לאוטיזם, בעיות קשב וריכוז, סכיזופרניה, התנהגות אלימה ודיכאון אחרי לידה.

חוסרי איזון הנפוצים בקרב הילדים (והמבוגרים) המתמודדים עם אוטיזם הם:

חוסר באבץ
רמות גבוהות של נחושת
חוסר בוויטמין בי 6
הצטברות מוגברת של מתכות כבדות
תת-מתילציה
רמות נמוכות של האנזים גלוטתיון והחלבון מטלותיואנין (metallothioneine). שניהם נוגדי-חמצון חזקים ומעורבים בנטרול רעלים ורדיקאלים חופשיים.
חוסר בוויטמין A
רמות גבוהות של מולקולה מסוג פירול בשתן (קריפטו-פירולאוריה – kryptopyrroluria)
רמות נמוכות של מגנזיום
חוסר בסלניום (פחות שכיח בארץ)
חוסר בחומצת אמינו ציסטאין

בנוסף לכך, אוטיסטים רבים סובלים מרגישויות למזונות רבים, מבעיות עיכול ומחוסר איזון בחיידקי המעיים.

חלק גדול מהטיפול הפונקציונאלי באוטיזם מתמקד באבחון מדויק של כל חוסרי האיזון הקיימים. למרבה הצער, את רוב הבדיקות האלה יש לבצע באופן פרטי. באתר של שיטת צופיה תמצאו מידע נוסף על בדיקות פונקציונליות רלוונטיות ועל הטיפול באוטיזם.

מתי אוטיזם מתפתח ועד איזה גיל ניתן לטפל\לשפר את התפקוד?

למרות שיש עדיין הרבה מאוד דברים שלא ידועים על אוטיזם, יש עדויות רבות לכך שפגיעה בהתפתחות התקינה של המוח משחקת תפקיד חשוב ברוב המקרים. פגיעה זו אחראית (לפחות חלקית) על בעיות קוגניטיביות, בעיות התנהגותיות, בעיות בדיבור ועוד. תהליכים אלה מסתיימים בסביבות גיל 4 ולאחר מכן לא ניתן יותר לגרום לשינויים מבניים במוח.

היום קיימים מקרים רבים בהם ילדים שפיתחו סימפטומים מובהקים של אוטיזם ועברו טיפול אינטנסיבי לשיקום של חוסרי האיזון הקיימים לפני גיל 4, נרפאו לחלוטין. לאחר גיל 4 ריפוי מלא נדיר מאוד ולרוב קשיים מסוימים נשארים.

עם זאת, בכל גיל ניתן לשפר בצורה משמעותית את תפקודו ואיכות החיים של הילד\מבוגר הסובל מאוטיזם.

קצת על התהליך הטיפולי בשיטת צופיה:

מטרתו של הטיפול באוטיזם במסגרת שיטת צופיה היא להגיע לתפקוד הגבוה ביותר ואיכות החיים הטובה ביותר שניתן להשיג עבור הילד\המבוגר על הרצף.

התהליך כולל:

תשאול מעמיק שעוזר לזהות חלק מחוסרי האיזון ומאפשר מעקב מבוקר לאחר שינוי הסימפטומים.
בדיקות פונקציונאליות בדם, שתן וצואה כדי לקבוע סטטוס מתילציה, חסרים בוויטמינים ומינרלים, בעיות עיכול, עומס במתכות כבדות, יכולת הגוף לנגד לסטרס חמצוני ועוד.
התאמה אישית של התוספים והתזונה הנדרשים לאיזון ממצאי הבדיקות וכדי להחזיר תפקוד מקסימאלי לילד\מבוגר. עקב העובדה שמדובר בתסמונת מורכבת וקשה, כמות התוספים הנדרשת לטיפול מוצלח גבוהה יחסית. ההתאמה האישית משפרת משמעותית את יעילות הטיפול ונעשית בעזרת הקינסיולוגיה היישומית.

תהליכים אלה לוקחים זמן רב יותר ככל שמדובר בילד גדול\אדם מבוגר יותר ונעים בין כמה חודשים למספר שנים.

אולם, לעתים קרובות ניתן לראות שיפור מסוים תוך כמה שבועות או חודשם לאחר תחילת נטילת התוספים.

המלצה על הטיפול עם צופיה שטייר (שיטת צופיה):

"הבן שלנו, א', מוגדר כאוטיסט בתפקוד גבוה וסובל גם מחרדות. לאחר שנים של רופאים ומטפלים שונים, הגענו לצופיה שטאייר, והתחושה, לאחר שני המפגשים הראשונים, הייתה שהגענו לנמל הבית. הידע שלה, המקצועיות והיסודיות, יצרו מצב שידענו שיש כאן מישהי שלוקחת פרויקט לידיים ועושה עבודה יסודית ורצינית. צופיה עשתה עבודת שטח, למדה את המקרה, ביצעה את הבדיקות הנחוצות והסבירה את המהלכים שלה בסבלנות, בחכמה, ועם הרבה סימפטיה וחיוכים.

לאחר מספר חודשים ראינו התקדמויות במספר מישורים אצל הבן שלנו, מישורים שכבר חשבנו שהם אבודים. הבן משתפר והולך, התקשורת טובה יותר, הקשר והאמפטיה לאחר מתגלים מחדש, והוא נפתח יותר לעולם שסביבו. במקביל יורדות לאט לאט החרדות.

פגישה אחת עם צופיה תספיק לכם לדעת עם מי יש לכם עסק. ממליץ בכל פה."

שמואל לרמן