דרכי טיפול (טבעיים) ושיפור איכות החיים של ילדים\אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי באמצעות "איזון ביוכימי"מערכת עצבים אחת נקראת "המערכת הפרה-סימפתטית" או מערכת ה-"Rest & Digest" (מערכת מנוחה ועיכול). השם השני כבר מעיד על תפקידי המערכת, שאכן כוללים עיכול ותחזוקה של כל תאי הגוף, כמו תיקון של DNA פגום, ריפוי פציעות ושיקום התאים. מבחינה אבולוציונית מערכת זו אמורה להיות פעילה רוב שעות היממה.אולם, למצבי חירום יש לגוף מערכת עצבים נוספת, שנכנסת לפעולה ברגע שאנו מבחינים בסכנה, או במילים אחרות: כשאנחנו נכנסים לסטרס נפשי. מערכת זו נקראת "המערכת הסימפתטית" או מערכת ה-“Fight or Flight”. מבחינה אבולוציונית מערכת זו אמורה להיכנס לפעולה לעתים נדירות ולזמן קצר.עקב העובדה שלאורך ההיסטוריה מצבי סכנה כמעט תמיד היו מסכני-חיים (למשל, חיית טרף שרודף אחרינו או אסון טבע שדורש מאיתנו להימלט במהירות המקסימלית), הפעלה של המערכת ה-Fight or Flight תמיד תעצור את המערכת השנייה (אבל לא להפך).למה היום זה יכול ליצור מצב בעייתי?הפעלת המערכת גורמת לשרשרת של שינויים פיזיולוגיים שאמורים לתת לנו יתרון הישרדותי. למשל, זרם הדם מופנה בעיקר למוח (כדי שנוכל לקבל החלטות מהירות ונכונות) ולשרירים (שנוכל לרוץ מהר יותר או להילחם טוב יותר) וכלי הדם מתכווצים. בנוסף לכך, כל תהליך שלא חיוני לגוף באותו הרגע (כמו עיכול ותיקונים) נעצרים.ההיגיון האבולוציוני מאחורי זה הוא שסכנת חיים היא כמובן הבעיה הדחופה ביותר – קודם כל צריך לשרוד בצורה כלשהי – ואחר כך (במידה ובאמת שרדנו) כבר יהיה לגוף מספיק זמן כדי לתקן את כל הנזקים. מסיבה זו יש עדיפות למערכת הסימפתטית מעל הפרה-סימפתטית.הבעיה היא כזו:מה שמפעיל אצלנו היום את המערכת הזו הוא סטרס שלא קשור בכלל לסכנת חיים (בדרך כלל לפחות), אלא למשהו שמטריד או אולי מרגיז אותנו. כולנו נחשפים לשפע של מצבים כאלה, וחלקם נשארים איתנו חודשים או אף שנים.כלומר, הגוף נמצא לאורך זמן במצב בו הוא בעיקר מרוקן משאבי הגוף ולא ממש מגיע לזה שהוא בשקט יכול להחזיר אנרגיה ולתקן נזקים שנגרמו לתאים או ל-DNA. בעצם, כל התהליכים ששייכים למערכת מנוחה ועיכול לא ממש מתרחשים בצורה טובה.מה עושים?קודם כל כדאי להתחיל לחיות בצורה מודעת יותר! בנוסף לכך, חשוב לאבחן בצורה מדויקת את כל גורמי הסטרס השונים שפועלים עליך ולעזור לגופך להשתקם.
